קורות חייו של מונטיפיורי

משה מונטיפיורי, שנת 1784- שנת 1885.
היה נדבן ושתדלן יהודי מאנגליה שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
מונטיפיורי היה מדינאי עושה צדקות ועוסק בצרכי ישראל.
משה מונטיפיורי ידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי" - שר במשמעותו העברית המקורית, כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד ורם מעלה, וכן כתרגום לתואר האצולה שהוענק לו על ידי המלכה ויקטוריה בשנת 1846.

מונטיפיורי השתדל להשיג מהפרלמנט שיווי זכויות עבור יהודי אנגליה. 
שבע פעמים נסע לארץ ישראל, מונטיפיורי הוציא סכומים גדולים מכספו לצרכי ציבור.
התרים את יהודה טורא ובנה בכספו את בתי יהודה טורא ליד ימין משה, בתים לעניים מחוץ לעיר ירושליים.

משה נולד בעיר ליוורנו, איטליה, למשפחה יהודית-ספרדית אמידה, נולד ליוסף אליהו מונטיפיורי ולרחל בת אברהם לומברוזו די מאטום מוקאטא, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לאנגליה, בה גדל ואת חינוכו קיבל שם.
בבגרותו משה עסק במסחר והיה אחד מ- 12 הברוקרים(סוכני מניות בבורסה) היהודים בבורסה של לונדון.
בשנת 1812 נשא את יהודית כהן, בת למשפחה עשירה, בתו של לוי ברנט כהן וגיסתו של איל ההון נתן מאיר רוטשילד.
מונטיפיורי נכנס לעסקי בורסה וביטוח עם משפחת רוטשילד והתעשר מאוד, עד כי בשנת 1824, בגיל 40, יכול היה לפרוש ולהקדיש את כל זמנו לעשייה ציבורית.

בשנת 1824 עזר לייסד חברת ביטוח ועמד בראשה.
מונטיפיורי היה חבר בחברה לסלילת מסלות ברזל ומנהל בבנק הראשי באירלנד.
בשנת 1837 נבחר לשריף בלונדון, והיה היהודי השני במשרה זו, באותה השנה המלכה ויקטוריה כיבדה את משה בתואר "פרש".

משה היה יהודי כשר ונאמן באמונתו, התפלל בכל יום בבית הכנסת והיה חבר בחברה קדישא, לא התגאל במאכלות אסורים, ולא נסע בשבת ויום טוב. 
מונטיפיורי היה רגיל לכתוב זכרונות מחייו ביום יום, ולעת פנאי, קרא אותם בכדי לדעת אם עליו לתקן את דרכיו ומעשיו. מונטיפיורי שמר את כל מצוות ה'.

בנוסף, על משה מונטיפיורי נכתב שיר, את השיר כתב חיים חפר וקיימים כמה ביצועים לשיר זה.

בשיר מתוארות דרכי פעולתו של מונטיפיורי ותחומי חייו.

לשיר קוראים: "השר משה מונטיפיורי".

אחד הביצועים הנפוצים ביותר הוא של יהורם גאון.